פסק-דין בתיק תא"מ 45147-02-12

מבוא

1.      בפניי תביעה כספית בסכום של 30,565 ש"ח, ותביעה שכנגד בסכום של 28,179.40 ש"ח, שהתבררו בסדר דין מהיר, בגין חיובים הנובעים מהסכם לשכירות יחידת דיור בת 2 חדרים המצויה במושב עמינדב (להלן- "המושכר").

2.      תמצית טענתו של התובע, שוכר הדירה, הייתה שהוא פינה את המושכר כארבעה חודשיים לפני המועד המוסכם, המציא דיירת חלופית, ולפיכך אינו חייב בתשלום דמי שכירות לחודשים ספטמבר עד דצמבר 2011. עוד טען ששילם סכום הגבוה מהסכום שבו הוא מחויב על פי ההסכם בין הצדדים, וזאת בשל גביית תשלום שיק שניתן לביטחון, וגביית תשלומים כפולים, במזומן ובשקים במקביל.

3.      תמצית טענתו של הנתבע, המשכיר על פי הסכם השכירות, הייתה שהתובע לא מצא דייר חלופי, והדיירת שעליה הצביע שכרה יחידת דיור נפרדת, ועל כן חייב הוא בתשלום דמי השכירות עד תום תקופת השכירות. כן טען שהתובע חייב סכומי כסף נוספים על פי הסכם השכירות גם עבור התקופה שבה התגורר במושכר. הנתבע הוסיף וטען שהתובע הותיר את המושכר במצב שחייב את הנתבע לבצע בו שיפוץ מסיבי בעלות גבוהה.

4.      ארבע הן המחלוקות הטעונות הכרעה בין הצדדים: הראשונה, האם חייב התובע לשלם לנתבע דמי שכירות עבור החודשים ספטמבר עד דצמבר 2011, התקופה שלאחר פינוי המושכר; השנייה, האם שילם התובע את מלוא התשלומים שבהם הוא חייב לתקופת השכירות שמיום 1.1.11 ועד 30.8.11, או שמא שילם תשלומים ביתר והוא זכאי להחזר; השלישית, האם היו איחורים בתשלום דמי השכירות וככל שהיו האם יש לחייב את התובע בתשלום הפיצוי המוסכם בסכום של 50$ לכל יום של איחור; הרביעית, האם חייב התובע לנתבע סכומים עבור שיפוץ המושכר בשל מצב המושכר ביום שבו עזב התובע את המושכר.

5.      בתחילת דיון הוכחות הסכימו הצדדים לכך שהעדים לא ייחקרו, ושבית המשפט ייתן את פסק דינו על יסוד החומר המצוי בתיק בית המשפט, לרבות התצהירים שהוגשו על ידי הצדדים ולרבות סיכומי הצדדים שהוגשו לאחר הדיון.

6.      נימוקי פסק הדין יובאו בתמצית כמצוות תקנה  214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

קיצור תקופת השכירות

7.      בסעיף 28 לתצהיר עדות ראשית הצהיר התובע כי הוא החליט לעזוב את המושכר בתחילת חודש ספטמבר, מסיבות אישיות. עוד הצהיר כי סיכם עם הנתבע בעל פה שאם יביא דייר חלופי לא יחויב בתשלום דמי השכירות ליתרת תקופת השכירות. התובע טען שהוא עמד בהתחייבותו והביא את גב' רוחמה רונן כדיירת חלופית, אשר שכרה מהנתבע יחידת דיור גדולה יותר מהמושכר ויקרה יותר, ועל כן אינו חייב בתשלום דמי שכירות עבור החודשים ספטמבר עד דצמבר 2011. לטענת התובע הפר הנתבע את ההסכמות ביניהם בכך שפרע את ההמחאות עבור החודשים ספטמבר ואוקטובר. בנוסף לכך שילם בחודש ספטמבר סכום נוסף של 1,000 ש"ח במזומן, על פי דרישת התובע. 

8.      התובע לא פירט בתצהירו האם נתן לנתבע הודעה מוקדמת באשר לפינוי המוקדם של המושכר, ומה היה מועד ההודעה או מועד ההסכמה בדבר דייר חלופי.

9.       התובע הגיש את תצהירו של שכנו, מר מיכאל בן עיון, אשר הצהיר בסעיף 10 לתצהירו כי התובע עזב את המושכר בספטמבר 2011. לא צוין בתצהירו של העד המועד המדויק של פינוי המושכר.

10.  כן הגיש התובע את תצהירו של מר משה עוז. העד הצהיר כי שימש בעבר כאיש אחזקה מטעם הנתבע והיה אחראי לביצוע עבודות שונות ביחידות שהושכרו. העד הצהיר כי התובע עזב את המושכר בספטמבר 2011 ומסר לו את המפתחות. גם בתצהירו של העד עוז לא צוין המועד המדויק של פינוי המושכר.

11.  בתצהיר עדות ראשית של העדה רוחמה רונן, הצהירה העדה על כי חיפשה דירה בת 3 חדרים והגיעה אל הנתבע באמצעות מכר משותף שלה ושל התובע. המכר המשותף התקשר לתובע שמסר לו את מספר הטלפון של הנתבע. העדה הגיעה לנכס, ראתה מספר יחידות דיור ובחרה ביחידה בת 3 חדרים שאינה המושכר. העדה הצהירה שרק בזכות התיווך של התובע שכרה את הדירה, ולא תיווכו לא הייתה כלל יודעת על האפשרות לשכור את הדירה ששכרה.

12.   התובע הצהיר בתצהיר עדות ראשית שהמושכר עצמו הושכר לדיירת חלופית ביום 11.12.10.

13.  הנתבע הצהיר בתצהירו כי התובע ביקש לפנות את המושכר לפני תום תקופת השכירות, ולצורך זאת התחייב להביא שוכרים חדשים בנעליו. משלא עלה הדבר בידו, ביקש שיסייע לו בכך, וביום 11.12.11 עלה בידי הנתבע להשכיר את המושכר במצבו הפגום, תוך הבטחה לשוכרים לבצע בה שיפוץ.

14.  הנתבע צירף לתצהירו את ההתכתבות בדואר האלקטרוני שנוהלה עם התובע.  בהתכתבות שמועדה 3.10.11 נכתב- "כל עוד אתה לא משכיר את הדירה שלך למישהו אח במקומך הינך אחראי לכל דבר בדירה כולל התשלומים המצוינים בהסכם. אנחנו מציעים שתפרסם את הדירה ותראה אותה כמו שכולם עושים ותביא לי דייר אחר מתאים במקומך".

15.  עיון בהסכם השכירות בין הצדדים, מיום 28.12.10, מלמד על כך שתקופת השכירות הוגדרה בסעיף 4 כמתחילה ביום 1.1.11 ומסתיימת ביום 31.12.11. בסעיף 8 (יד) נקבע שיש "לשלם את מלוא דמי השכירות שיחולו עד לתום תקופת השכירות ו/או עד לפינוי המושכר בפועל (לפי המאוחר בין המועדים) וזאת גם אם יפנו ו/או יידרשו לפנות המושכר קודם לתום תקופת השכירות...".

16.  ניתן ללמוד מהסעיף האמור שעל השוכר לשלם את דמי השכירות בכל תקופת השכירות, גם אם עזב את המושכר במועד מוקדם יותר, וגם אם הגיע דייר חלופי. לא נקבעה בהסכם השכירות אופציה לקיצור תקופת השכירות, לא נקבע מהו המועד למתן ההודעה על קיצור תקופת השכירות או על עזיבה מוקדמת של המושכר על ידי השוכר. יחד עם זאת ברור מתצהירי התובע והנתבע כאחד, שהוסכם בין הצדדים על כך שככל שהתובע ימציא דייר חלופי, לא יהיה עליו לשלם את דמי השכירות.

17.  על רקע ההסכמה באשר לדייר חלופי יש לבחון האם עונה השוכרת רוחמה רונן על ההגדרה, אם לאו. אין מחלוקת על כך שרוחמה רונן לא שכרה מהנתבע את המושכר כי אם יחידת דיור אחרת, בת 3 חדרים. ניתן ללמוד מתצהירה שמלכתחילה הגיעה למקום לשם שכירת דירה בת שלושה חדרים ולא לשם שכירת המושכר, שהינו כאמור בן 2 חדרים בלבד.